גן ונוף | המגזין המקצועי לגינון

ל כאורה ניתן רק לחכות עד יעבור זעם ולהמשיך בעשיתינו כבעבר. אולם יש במשבר הזה גם הזדמנות גדולה. הזדמנות לעצור, לחשוב, להתבונן. אולי יש פה אפשרות לשינוי הרגלים, לעשייה מכיוון חדש, לרענון ההסתכלות שלנו על הגינון במרחב הציבורי. מדברים רבות היום על שמוגדר כיכולת של חוסן עירוני עיר להיערך לשינויים ולמשברים באופן שמשפר את יכולתה להתאושש לאחר אירועי קיצון. משבר הקורונה שאנו כולנו עוברים כעת, מהווה מעין קדימון או הדגמה למשברים סביבתיים רבים שיחולו על כולנו בעיקבות שינויי האקלים הצפויים, שאת חלקם אנו מרגישים כבר כעת. אז מה עושים? איך מתכוננים? מה אנו יכולים לעשות כדי לשמור על שטחי הגינון הירוקים של העיר/ ישוב שבו אנו עובדים? איך ניצור גינון עמיד וחסין יותר למשברים? גינון שישרוד היטב טלטלות שונות כמו עצירה פתאומית של כוח אדם, מגבלות של תנועה בכבישים, חוסר יכולת לטפל בשטחים או דרישה של קיצוץ מאסיבי באנשים, ממש כמו ההגבלות שאנחנו חוווים כעת. כדי להתמודד עם בעיות אלו שאין זה משנה מה מקורם, התפשטות מגיפה לא צפויה, מבצע בטחוני פתאומי, או משבר אקלימי, עלינו ליצור גנים ושטחים ירוקים בעלי שלד ובסיס גנני עמיד וחסין למשברים ולשינויים. שטחים ירוקים שלא יקרסו גם אם אין ביכולתנו לטפל בהם באותה אינטנסיביות שבה התרגלנו. שטחים פתוחים שגם אם לא יכנס אליהם גנן במשך מספר שבועות לא יקרסו, וכאלו שגם אם תהיה הפסקת מים פתאומית בגלל תקלות שאין מי שיתקנם, הם לא יתמוטטו. גינון ציבורי כזה בנוי על עצים מקומיים, חסונים ועמידים, על מגוון של סוגי שיחים וצמחי כיסוי וחסכוניים במים מ קומיים, יפים הימים המאתגרים שעוברים על כולנו מעלים לא מעט חששות ודאגות. מתי נחזור לשגרה? איך היא תיראה? האם נוכל לעבוד כמו בעבר? האם הפרנסה שלנו תיפגע? כאנשי מקצוע בתחום הגינון עולות לנו גם השאלות, מה יקרה לגנים במרחב הציבורי שבו אנו עובדים? האם כל מה ששתלנו ישרוד? איך יראו השטחים המגוננים עם הצמצום בכוח האדם? איך נתפקד כשנחזור לעבודה? 5 | 2020 מאי-יוני גן ונוף